Buscar

יוֹם כֵּיף בְמוֹעֲדוֹן הַספּוֹרט

הַמוֹרָה מַסבירָה לְתַלמידוֹת כּיתָה ז’ אֶת סֵדֶר הַיוֹם שֶׁלָהֶן.

היא אוֹמֶרֶת: הַיוֹם אנחנוּ יוֹצאוֹת מֵהַכּיתָה בְשָׁעָה תֵשַׁע בַבוֹקֶר וְנוֹסעוֹת בָאוֹטוֹבוּס שֶׁלָנוּ לְמוֹעֲדוֹן הַספּוֹרט שֶׁל בֵית הַסֵפֶר. קוֹדֶם כֹּל אנחנוּ מַגיעוֹת לַמוֹעֲדוֹן, וְאַחַר כָּךְ אנחנוּ הוֹלכוֹת לַמִגרָשׁ שֶׁלָנוּ.

אנחנוּ צריכוֹת לָלֶכֶת לַמִגרָשׁ הֶחָדָשׁ, לְיַד הָעֵצים הַגבוֹהים, לְיַד הַקָפֵטֶרְיָה.

הַמוֹרָה מַסבירָה אֶת הַמִשׂחָק וְאוֹמֶרֶת: מָה אנחנוּ עוֹשׂוֹת? 

אנחנוּ לוֹמדוֹת מִשׂחָק מְאוֹד מְעַניֵן. 

זֶה כַּדוּרעָף! 

בַמִשׂחָק יֵשׁ שׁתֵי קבוּצוֹת. בְכֹל קבוּצָה יֵשׁ שׁישָׁה שַׂחקָנים. יֵשׁ גַם שׁוֹפֵט שֶׁמַקפּיד עַל הַחוּקים וְעַל הַזמַן.

אנחנוּ צריכוֹת לְשַׂחֵק בְיַחַד. 

לִפעָמים אנחנוּ מְקַבלוֹת אֶת הַכַּדוּר, אֲבָל לִפעָמים אנחנוּ נוֹתנוֹת אֶת הַכַּדוּר לַחֲבֵרָה שֶׁל הַקבוּצָה. 

בַמִשׂחָק הַזֶה הַשַׂחקָנים צריכים לִקפּוֹץ גָבוֹהַ, לָקַחַת אֶת הַכַּדוּר, לִזרוֹק אֶת הַכַּדוּר אֶל הַצַד הַשֵׁני שֶׁל הָרֶשֶׁת וְגַם לִשׁמוֹעַ אֶת הַשׁוֹפֵט.

בַצָהֳרַיים אנחנוּ חוֹזרוֹת בָאוֹטוֹבוּס לְבֵית הַסֵפֶר, וְשָׁם אנחנוּ אוֹכלוֹת אֲרוּחַת צָהֳרַיים טְעימָה בַחֲדַר הָאוֹכֶל.

¿Qué contiene este material?

Puedes utilizar este material como una herramienta práctica para enseñar y fijar los siguientes temas, o bien implementarlo una vez que tus alumnos ya tengan los siguientes contenidos previos adquiridos:

Vocabulario y Campos Semánticos:

  • Vocabulario específico del deporte y la escuela como:  מוֹעֲדוֹן סְפּוֹרְט – (club de deporte), מִגְרָשׁ – (cancha / campo de juego), אוֹטוֹבּוּס – (autobús), כַּדּוּרָעֵף – (voleibol), שַׂחְקָנִים – (jugadores), שׁוֹפֵט – (árbitro), רֶשֶׁת – (red), חֻקִּים – (reglas) y חֲדַר האֹכֶל – (comedor).
  • Adjetivos calificativos y descriptivos como חָדָשׁ – (nuevo), גְּבוֹהִים – (altos) e interesante -( מְעַנְיֵן / מְעַנְיֶינֶת).
  • Expresiones de temporalidad y rutina diaria como קֹדֶם כֹּל – (antes que nada / primero), אַחַר כָּךְ -( después), לִפְעָמִים -( a veces) y בַּצָּהֳרַיִם – (al mediodía).

 

Gramática y Sintaxis:

  • El uso de la partícula …שֶׁ (que) (הַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת שֶׁ…, הֵן יוֹדְעוֹת שֶׁ…).
  • Uso del conector de finalidad (כְּדֵי – para / con el propósito de) seguido de un verbo en infinitivo (כְּדֵי לְשַׂחֵק, כְּדֵי לִקְפֹּוץ).
  • Verbos en femenino plural (הווה – presente) correspondientes al grupo de las alumnas (יוֹצְאוֹת, נוֹסְעוֹת, מַגִּיעֹות, הוֹלְכוֹת, לֹומְדוֹת, מְקַבְּלוֹת, נוֹתְנוֹת, חוֹזְרוֹת, אֹוכְלוֹת).
  • Verbos en Binyán Paal y Binyán Piel (לָלֶכֶת, לְשַׂחֵק, לִקְפֹּץ, לִזְרֹק, לִשְׁמֹעַ).
  • Conectores de causa y adición como כִּי – (porque), גַם – (también), (אֲבָל – (pero) y אִם -( si… condicional).